השארת תגובה

אודות

פתח דבר

המסתורין שבפירוש המשנה לרמב"ם, רב על הנגלה. דומה שבמשך שנים רבות, בעוד ששאר ספריו של רבינו זכו למהדורות רבות ולפירושים שונים, פירוש המשנה לא זכה לכך.

אמנם, המתבונן בהקדמתו של רבינו לפירוש המשנה יראה שלדעתו, אמור הפירוש לתפוס מקום מרכזי בלימודו של האדם:

וראיתי אחרי כן לחבר על כל המשנה חבור הכרחי כמו שאבאר בסוף דברי אלה. ומה שהביאני לכך, מפני שראיתי התלמוד עושה במשנה מה שלא יוכל שום אדם להשיגו בסברא לעולם. שהוא מביא כללים ואומר לך שמשנה זו נבנתה באופן כך וכך, או שזאת המשנה חסרה בלשונה וצריכה להיות כך, או שזאת המשנה לפלוני וסברתו כך. ועוד שהוא מוסיף בנוסחה ומחסר ממנו, ומגלה טעמיה.

וראיתי שאם יהיה החבור הזה על כל המשנה כפי הכוונה שנבאר, יהיה בו ארבע תועליות גדולות:

האחת – שנודיע פירוש המשנה הנכון וביאור דבריה. לפי שאם תשאל גדול שבגאונים על פירוש הלכה מן המשנה, לא יוכל לומר לך בה שום דבר, אלא אם כן היה זוכר על פה תלמוד אותה ההלכה, או יאמר לך עד שנעיין מה שאמרו בה בתלמוד. ואין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה, ובפרט כשהלכה אחת במשנה מתפרשת בארבעה וחמישה דפים מפני שנכנסים מענין לענין, וההוכחות והקושיות והתירוצים, עד שלא יוכל לסכם מה שנתברר בפירוש אותה משנה אלא הבקי בעיון. כל זה אם לא תהיה אותה ההלכה מאותם ההלכות שאין פירושם מסתיים אלא בשתים שלש מסכתות.

והשנית – הפסקים, שאני אומר לך על יד פירוש כל הלכה כדעת מי המעשה.

והשלישית – שיהיה כמבוא למתחיל בעיון, וילמוד ממנו דרך דיוק הדברים וביאורם, ויהיה כמי שהקיף את כל התלמוד, ויעזרהו מאד בכל התלמוד.

והרביעית – שהוא יהיה כמזכיר למי שכבר למד וידע, שיהיה כל מה שלמד מזומן לפניו תמיד, ותהיה משנתו ותלמודו סדור על פיו.

וכאשר תיארתי לעצמי ענינים אלו, נחלצתי לכתוב החבור שיזמתי. וכונתי בחיבור זה, לפרש את המשנה כפי שנתפרשה בתלמוד, ולהביא רק את הפירושים הנכונים, ולהשמיט את הפירושים שנדחו בתלמוד, ואכתוב הטעמים שמחמתן נקבע אותו דבר, והטעמים שבגללן נפלה מחלוקת בין החולקים בקצת מחלוקות, וכדעת מי ההלכה, כמו שנתבאר בתלמוד. ואשתדל בכל זה לקצר הלשון עד כדי שלא יפול ספק לקורא, לפי שאין חבורינו זה להסביר לאבנים, ואינו אלא להסביר למי שמבין.

אכן, לשונו הזהב של רבינו, די בה לספק את צורך הלומד לדעת את פירוש המשנה ואת הפסקים היוצאים מדברי התלמוד. אמנם דוקא קוצר לשונו של רבינו טומן בתוכו סודות נפלאים ואוצרות חבויים בהבנת סוגיות הגמרא, ובמציאת הדרך הייחודית בה נקט רבינו בבואו ללמוד את הסוגייה.

בעוד שרבו הפירושים על כל פסק של רבינו ביד החזקה, ותילי תילים של דיוקים נאמרו
על כל מילה שכתב רבינו בחיבורו ההלכתי, לא זכה פירוש המשנה של רבינו לאותו
יחס. בספר זה, ראשון בסידרה אם יְזכה אותי היושב במרומים, נשתדל לחשוף טפח
מדרך הלימוד המיוחדת של רבינו. בלימוד מעמיק ובדיוק לשונו הזהב, מתגלים הסברים נפלאים ומרתקים ששופכים אור על סוגיות קשות בגמרא, ועל פסקים קשים שרבו בהם הפירושים.

כתיבת הספר החלה לפני כשמונה שנים עת חבשתי את ספסלי הלימוד בישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים. כאן המקום להודות מקרב לב לרב חיים סבתו שהרעיון להתחיל בכתיבת הספר – שלו הוא, וכל מה שנכתב בספר – עומד לזכותו. באותו זמן היה עיקר לימודי בנושאים אחרים, אך עצתו היתה שבכל רגע פנוי שיש לי – אשתדל לנצל אותו לכתיבת הספר. וכך היה. תחילה בכור מחצבתי – בישיבה. לאחר מכן, במשך שלוש שנים בהן שהיתי יחד עם משפחתי בארץ נכריה, כראש כולל "תורה מציון" בשיקגו, בשליחות למען הקהילה היהודית. ושוב – עם חזרתנו לארץ הקודש ולישיבה, "בין הזמנים" של טרדת הפרנסה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: